יום רביעי, 18 במאי 2016

קיצוץ ראש הנחש - דרך פעולה יעילה ?

מותו של מצטפא בדר א-דין (Mustafa Badreddine ) הציף לדיון מחודש את השאלה האם סילוקו מזירה של מפקד מתוחכם ומנוסה הוא הטקטיקה האפקטיבית ביותר לפגיעה בארגון. לבחירה בטקטיקה זו יש כמובן טיעונים חזקים לכאן או לכאן. מכיוון שאין קונצנזוס כלפי טיב התוצאה, ספקות ותהיות לגבי השימוש באופציה זו הן אך טבעיות. יחד עם זאת, נדמה שעם התארכות המלחמות במזרח התיכון, נכנסו גם לא אחת שיקולים שלא תמיד מצטיירים כרציונליים כמו נקמה, שהובילו לשרשרת פגיעות וחיסולים בלתי נגמרת. בעוד בעולם הטבע קיצוץ ראש הנחש יכול לעבוד, בעולם הג'האד העולמי לנחשים יש נטייה מרגיזה להצמיח מחדש את ראשם שוב ושוב.

            ארגון חזבאללה הוא דוגמה מצוינת לבחינת הסוגיה. בעוד מספר ההרוגים המדויק בשורותיו נותר עדיין בגדר חידה שלא פוענחה לחלוטין, את שלל העדויות והדיווחים על מותם של בכירים מאוד בארגון היה קשה מאוד להסתיר. כתבה קצרה שפורסמה לאחרונה ברשת החדשות אוריינט ניוז, שמשכנה בדובאי, טענה כי בשלוש השנים האחרונות נהרגו 50 מפקדים מדרגים בכירים. הפגיעה נוגעת לבכירים ביותר כגון פוזי איוב (Fauzi Ayub ), עלי פוזי טה (Ali Fauzi Taha ), שכיהנו כמפקדי הכוחות המזוינים של חזבאללה בכלל סוריה, עד למפקדי היחידה למבצעים מיוחדים (נח'בה ) עלי פיאד (Ali Fayad), חסן עלי ג'פאל (Hassan Ali Jafal). לאחרונה כאמור הצטרף אליהם מצטפא בדר א-דין. למרות הפגיעות הקשות והביקורת ההולכת וגוברת מבית, חזבאללה נותר איתן בעמדתו כי "ההתנגדות" מתחילה בסוריה.

            חזבאללה הוא לא הארגון היחיד שסבל ממכה אנושה לצמרת הפיקודית שלו. בראשית חודש ספטמבר 2014 חוסלו בפיגוע התאבדות קשה עשרות ממפקדי אחראר א-שאם, בהם מפקד הארגון עצמו, חסן עבוד, שנודע גם כאבו עבדאללה אלחמוי. יחד עמו חוסלו גם מחמד אלשאמי סגנו, מופתי הארגון, מחמוד טביה עבדאלמלכ, עבדאלנאצר מחמד אליאסין (שידוע גם כאבו טלחה אלמח'זומי ), מפקד הכוחות המזוינים של הארגון, ועוד רבים אחרים. למעשה, מרבית מפקדי הארגון הכירו והחלו את דרכם המשותפת עוד בתחילת המילניום הנוכחי, עם לימודיהם האקדמיים, ניסיונם במלחמה בעיראק ומאסרם בכלא בבירה דמשק עד לשחרורם בשנת 2011. היכרות ארוכת שנים שכזו ודאי הכניסה מימד נכבד של יצר נקמה לתכנונים העתידיים של מפקדיו הנוכחים.

            סוגיית הפגיעה במפקדים הבכירים ביותר אינה תחומה לגבולות סוריה ועיראק בלבד. טקטיקה זו הוצאה לפועל במספר רב של מקרים כמו בחיסולם של אחמד ג'עברי, רמטכ"ל חמאס, עבאס מוסוי, מנהיג חזבאללה לשעבר ואחרים. טכניקה זו לא בלעדית כמובן לשימוש אווירי : ב-2 למאי 2011, צבא ארה"ב, הוציא לפועל את "מבצע חנית נפטון", בו חיילים מיחידת "אריות הים" חיסלו את אסאמה בן לאדן. המערכה הבינלאומית למיטוט והחרבת אלקאעדה נמשך בשרשרת ארוכה של סיכול ממוקדים שבוצעו על ידי מל"טים, כשהבולט בהם הוא חיסולו בתימן של מפקד שלוחת אלקאעדה בחצי האי ערב, אנור אלעולקי (Anwar Al-Awlaki ). באפיקים אלו הצליחו ארצות הברית ובעלות בריתה לפגוע בשרשרת הפיקוד של אלקאעדה, ולסכל מזימות לשחזור מעשי הזוועה של המתקפה ב-11/9/01, בקרונות הרכבת של מדריד 2004, וברכת התחתית של לונדון בשנת 2005.

            הפגיעה במפקד רם דרג חשובה מאוד לקטיעת המערכים ההיררכיים בתוך ארגוני הטרור השונים. כמו כן, לשימוש באופציה המדוברת מצטרף גוון של מתן רוח גבית ללחימה נגדו. הצלחה או כישלון, להיפטר מגורם יצירתי, מסוכן וכריזמטי מסוגלת להניב תוצאות מרשימות, בהם איבוד זמן יקר בבחירת מחליפו של המחוסל, סיכול תכנית קטלנית שהגה, ולא נחשפה לאוזני אחרים, מפאת סודיותה, או אפילו שיתוק זמני של מערכי הקרב. תוצאות בולטות אלו אמנם מעניקות משקל רב לבחירה בצעד כזה, אך המציאות מראה כי לכל אדם יש מחליף. ארגון חזבאללה אמנם מתקשה למצוא אדם בעל שיעור קומה כעמאד מע'ניה, אולם הארגון ככללותו עודנו חי ובועט. הדבר נכון גם לאלקאעדה – אימן אלט'ואהרי נחשב בקרב חוגים מסוימים כפחות כריזמטי וסמכותי מקודמו בתפקיד, אך לאור העובדה שאלט'ואהרי המתיק סוד שנים רבות עם בן לאדן, אין מחלוקת על כך שרמת הסיכון הנשקפת ממנו לא פחותה.


            אם כך, השאלה נותרה בעינה – אם הפגיעה במפקד הארגון, או באחד מאנשיו הבכירים ביותר לא מסוגלת להפיל את הגוף כולו על ברכיו, האם יש בה תועלת ? ובכן, טקטיקה זו, קריטית ככל שתהיה, היא למעשה צעד אחד מני רבים באופן בו יש להילחם נגד גופים רדיקליים. איום מתמיד על חיי הבכירים, מלחמה בערוצים הכלכלים שמניעים אותו, וגדיעת תשתיותיו בקרב ילדים ונוער, הם מקצת מכלים שעומדים לרשות אלו שאמונים על מיטוט הטרור. אמת, לא ניתן לנצח רעיון, ודאי לא רעיון כזה שמייחס חשיבות מועטה לחיים ורבה למוות, אך בהחלט אפשר לשלול את היכולות של הוצאה לפועל של אותם אידאולוגיות קיצוניות. על אף ששימוש באפיק הנידון פוגע בדבר החשוב מכל – חיי אדם, שימוש מושכל ומדויק הוא כלי משמעותי.