חג הפסח מביא עמו ארבע קושיות שנועדו לאבחן
ולייחד את הלילה הזה מכל הלילות. אולם המלחמות בסוריה ובעיראק האריכו הרבה יותר
מכמה לילות, אך יש עדיין מספר שאלות, שבניגוד להגדה של פסח, טרם זכו למענה ראוי.
שאלות בנוגע הרוגי חזבאללה, פעילות צבאית קרקעית, שינוי מגמות כלכליים וכניסה של איומים
חדשים, מחייבות את כל העוסקים במלאכה למידה הגונה של יושרה באשר לדברים שמעבר לידיעתנו.
בשונה מהתמימות והנועם שמכילה ההגדה, קושיות אלו מכילות תהיות שמוטב כי נלמד במהרה
את המענה עליהן.
הסוגיה הראשונה והמרתקת מכל שעומדת על הפרק היא
מניין ההרוגים של ארגון חזבאללה בסוריה. כזרוע איראנית מקצועית ומנוסה, נשלח
הארגון לשרת את האינטרס האיראני על ידי מתן סיוע הדרכתי ומעשי לצבא אסד. למרות הוכחות
חד משמעיות להימצאותו בשדה המערכה, הוחלט בראשית הדרך על מדיניות עמימות בכל הנוגע
למידת מעורבותו האמיתית של הארגון במלחמה הקשה. המערכה הארוכה והמדממת בגבול לבנון
– סוריה, סמוך לעיר אלקציר (Al-Qusayr ) במאי 2013, היוותה קו פרשת
מים ואילצה את צמרת הארגון לחשוף בגלוי את שילוב הכוחות בציר השיעי.
גופי בטחון רבים וכן חוקרים ועיתונאים מכל רחבי
העולם ניסו לעמוד על המספר המדויק של הנופלים בשורות הארגון הלבנוני. משימה זו
התגלתה כמורכבת למדי : עקב הלחץ הציבורי בתוך המדינה ובתוך העולם הערבי על זניחת
"ההתנגדות" נגד ישראל, נאלץ הארגון להסוות ולהסתיר מקרי מוות של פעיליו.
ניסיונות הטשטוש וההסוואה באו לידי ביטוי בעליה לא מוסברת של צעירים שמתו
"בתאונות דרכים", קבורות חבויות בשעות לילה מאוחרות, או הסבר תמוה על
מוות ב"נסיבות לא ידועות". כך או כך – האומדן רחב למדי. מחקר מקיף
במיוחד שפרסם מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב קבע כי בקרב הארגון נפלו לפחות 865 פעילים. הערכה נוספת ביצע העיתון "אל-יום" בהצהירו כי לחזבאללה ישנם אלף
הרוגים ועוד כ-4000 פצועים. ההשערות מגיעות אפילו למספרים שנשמעים כמופרכים כמו
4000 הרוגים ועוד 8000 פצועים. מטבעו של עניין, רב הנסתר על הגלוי, והרצון העז של
חזבאללה ופטרונם מאיראן ימנע ככל הסקת מסקנות ודאית אודות המספר המדויק.
שאלה נוספת שמסקרנת רבים היא על מידת הפריסה של
כוחות קרקעיים במערכות בסוריה ובעיראק. בזירות שהפכו לבמת התגוששות רבת משתתפים,
נבחרו ברמה ההצהרתית מספר אויבים משותפים בהם ניתן להילחם בצורה גלויה, בעיקר מקרב
החוג הסלפי – ג'האדיסטי. הצטרפות מדינות רבות בעולם לקואליציה בהובלת ארצות הברית,
או בתמיכה בפעילות הצבאית הרוסית, הבהירה כי הלחימה נגד הארגונים הרצחניים ג'בהת
א-נצרה והמדינה האסלאמית הוא רצון שעומד לנגד עיני כל. אולם, קשה שלא לתמוה על
בליל האינטרסים של מדינות המעגל הקרוב והרחוק. התורכים חוששים במקביל מהתעצמות
הכורדים, הירדנים חוששים במקביל מחדירה של ג'האדיסטים לממלכה במסווה של פליטים, וכך
עוד מדינות רבות.
הרוביקון המאיים, בדמות כניסה קרקעית נרחבת,
עוד לא נחצה, אולם עדויות מן השטח מצביעות על כך שפעילות קרקעית מצומצמת אכן
מתרחשת מתחת לאור הפנסים התקשורתיים : כוחות מיוחדים אמריקאיים כבר ביקרו במספר
פעולות בסוריה ובעיראק, בהם ניסיון החילוץ הכושל של העיתונאי המנוח ג'יימס פולי. מבצעים
ממוקדים של כוחות מיוחדים בריטיים יצאו לפועל בסוריה ובעיראק. הרצון לפתור את משבר
הפליטים לאירופה, הוליך אפילו את גרמניה לשקול צעד של פריסת 1,200 חיילים לסוריה.
צידו השני של המתרס לא נותר בזרועות משולבות, שלצד אנשי משמרות המהפכה נודע כי צבא
איראן מעוניין בתרגול חשוב ליחידותיו המבצעיות וכך הוטסו לסוריה צוותי קומנדו. המחיר
לא איחר לבוא וזמן קצר לאחר מכן, נרשמו אבודות בקרבם. בדומה לכך, גם יחידת ספצנאז,
המקבילה הרוסית לסיירת מטכ"ל, שכלה גם היא את אחד מבניה. המהלכים המצומצמים הללו
מגיעים כשברקע תופי המלחמה מסעודיה ואיחוד האמירויות כבר החלו להלום, כשהודיעו שלא
יהססו להצטרף למהלך קרקעי גדול, אם וכאשר ארצות הברית תבחר באופציה שכזו.
אסכולה חכמה בלחימה העולמית נגד טרור אומרת שכדי
לפגוע בצורה עמוקה ויסודית בגופים אלו, יש לנתק ולהשמיד את מקורות המימון שלו. צורת
מחשבה זו מוליכה אותנו לשאלה האם המדינה האסלאמית מאבדת את מעמדה כארגון הטרור
העשיר בעולם ? בשונה מהפסאדה ההצהרתית, חל לנגד עינינו שינוי מהותי בשנה האחרונה –
הארגון נבלם במידה רבה מאוד בשדה הקרב, הפגיעות בצמרת הארגון הולכות והופכות להיות
איכותיות יותר, ולאחרונה פרסם מכון מחקר מוביל כי הארגון איבד כשליש מהונו.
יש לכך סיבות רבות : הלחימה במספר חזיתות, מול
ארגוני אופוזיציה שונים, מול המילציות הכורדיות ומול כוחות מקצועיים כמו הקואליציה
הבינלאומית בראשות ארצות הברית, וצבא רוסיה נותנת את אותותיה בטווח הארוך. בנוסף
על כן, התקדמות הכורדים על הגבול התורכי צמצמה מאוד את הסחר בשוק השחור של נפט
גולמי ובתנועה דינמית של פעילים לתוך ומחוץ לשדה המערכה. פגיעה ביעדים כלכליים של
הארגון כמו בנק, בו אגר ממון רב, גם היא ודאי לא תורמת למאמץ המלחמתי.
בנקודה זו, מעניין מאוד לחקור את ההבדלים בין
גישת אלקאעדה ליריבתה במחנה הג'האד העולמי : שלוחת אלקאעדה בסוריה, ג'בהת א-נצרה
ממקדמת את פעילותה במיוחד במחוז אדלב והצליחה לבסס לעצמה פלטפורמה איתנה, לא מעט
בזכות שיתופי פעולה אד הוק עם ארגונים אחרים. בעוד שאופציות כלכליות לטובת המדינה
האסלאמית נמצאות גם מחוץ לסוריה ועיראק, מתברר כי אחת מתוצאות הלוואי של המלחמה
בתימן אפשרה לשלוחת אלקאעדה בחצי האי ערב (AQAP ) להניב רווחים של מעל למאה מיליון דולרים, לאור
השתלטות על רצועת חוף בת 600 קילומטרים, בהם נגבים מסים, כספי סחיטה ומתקיימת
פעילות של הברחת נפט ודלק.
הקושיה האחרונה שנחשבת לנייר לקמוס
חשוב היא סוגיית תפוצת טילים נגד מטוסים במלחמות המזרח התיכון. עד כה ניכר חשש רב
מצד מדינות רבות לספק נשק איכותי ומדויק לכוחות בשטח, שעלול לסכן את התעופה
הבינלאומית מעל שמי סוריה ועיראק. בעוד שהקרבות על הקרקע מתאפיינים לא אחת בשימוש
בנשק מהשורה הראשונה כמו טילי קורנט, טנקים מדגם טי 72 ורקטות ארוכות טווח, העליונות
האווירית היא עדיין ללא ספק לרעת האופוזיציה. יירוטי מטוסים ומסוקי קרב תועדו, אולם בסבך עשן
הקרבות, קשה להגיע לפרטים המדויקים ולגלות האם מדובר בכשלים טכניים, פגיעה חיצונית
או בחלק מן המקרים אפילו עריכה מניפולטיבית.
בשבועות האחרונים נתגלו סימנים
מדאיגים על הימצאות גוברת של נשק איכותי יותר בדמות עשרות טילים סיניים מדגם FN6. בין אם מקורם מאספקה
חדשה, או שמא משלל שנלקח מבסיסי צבא, טילים אלו מהווים סכנה ברורה לכלי הטיס
האמריקאים והרוסיים שפועלים באזור. הפרשי הגבהים שומרים את התעופה הבינלאומית
מוגנת בשלב זה, אולם התסכול הרב שמתגבש בקרב השלטונות הסעודיים והתורכיים על המבוי
הסתום במלחמה, השאיפה לסכל את האינטרס האיראני להרחבת ההשפעה, והכמיהה העזה לראות
את אסד מודח, כבר הביא לאוויר לעולם רמיזה שנשק כזה יועבר, אולם התנגדות אמריקאית
עזה עדיין בולמת את המהלך. התארכות המלחמה וכישלונן המסתמן של שיחות השלום בז'נבה
הוליד מספר יוזמות, אך אין בהן בסיס איתן
בשלב זה. הפעלה של נשק כימי היוותה בעבר קו אדום, שהוביל למאמץ בינלאומי לפירוקו
המוצהר של ארסנל הנשק הכימי בסוריה. הפלת מטוס נוסעים חלילה, תהיה ציון דרך נוסף להסלמה
שרבים כבר האמינו כי לא ניתן להעפיל מעליה.
אמצעי התקשורת ההמוניים שיש בידינו
כיום מאפשרים לנו מצע רחב מאוד של מידע אודות למתרחש מעבר לגדר. יחד עם זאת, ערפל
הקרבות, הטעיות והסתרה של מידע, מונע פעמים רבות את קבלתה של התמונה המלאה. מחלקי
הפאזל שמונחים לפנינו ניתן ללמוד רבות על הנעשה, אולם מספר שאלות תמיד יישארו
פתוחות. בעוד שבחלק מן המקרים, סוגיות אלו יכולות להצטייר כטכניות ותו לא, אחרות כבדות
משקל הרבה יותר. כשמדובר על סיכון לחיי אדם, ישנן שאלות שאנחנו חייבים לדעת את
התשובות עליהן.