שנת המבחן של המדינה האסלאמית

הברית החדשה - ישנה שמתגבשת בימים אלו בין סוריה, איראן, חזבאללה ורוסיה בנוגע לטיפול בארגון המדינה האסלאמית, הופכת הלכה למעשה את שנת תשע"ו לשנת המבחן של הארגון הרצחני. ארבע שנים של מלחמה קשה ואכזרית, מיליוני פליטים ועקורים ועשרות ארגונים מכל צבעי הקשת (סלפים – ג'האדיסטיים עד חילוניים – לאומיים ) קרעו את המדינה לגזרים ותבעו לעצמם פיסת אדמה קטנה. כגורם המתוקשר ביותר – ארגון המדינה האסלאמית הוא העומד במרכז הדיון הציבורי. לצד הצלחותיו הרבות במישור הטריטוריאלי והניהולי, כגון גיוס בלתי פוסק של מתנדבים ממדינות רבות בעולם והפיכתו לארגון הטרור העשיר בעולם, רשם הארגון לא מעט אכזבות, שהבולטות בהם היו איבוד המערכה בקובאני וכישלון בביסוס טביעת רגל משמעותית בחלקים מערביים יותר בסוריה ובלבנון. זו הייתה רק ההתחלה. כעת הגיח איום גדול בהרבה – הדוב הרוסי, שקפץ לסייע לבן בריתו.

            לאור המציאות בעיראק ושליטת ארגון המדינה האסלאמית על שטחים נרחבים במערב עיראק, צריך לתהות האם מהלך רוסי נרחב בסוריה באמת יעשה את ההבדל. הקואליציה הבינלאומית ללחימה בארגון עדיין מגששת את דרכה בנוגע לאסטרטגיה הכללית לפעולה. סימני תסכול בולטים כבר החלו להופיע השבוע כאשר נודע כי הגנרל ג'ון אלן, הקצין המופקד על תיאום וניהול הכוחות הצבאיים, יעזוב את תפקידו בחודש נובמבר הקרוב.  מחיקת הגבולות בין סוריה לעיראק יוצרת מצב של תגבור וניוד הדדי של כוחות לפי הצורך. כיום – מרוכזים מאמצים ניכרים של אלבע'דאדי ואנשיו לפרוץ את המבוי הסתום בחלב, ולהשיב את האחיזה האיתנה שהייתה לארגון בעבר סביב הבירה העיראקית בגדאד. חיל האוויר הסורי בשילוב יחידות קרקעיות כבר החלו לפעול נגד מטרות הארגון בצפון סוריה, והם משיגים התקדמות טובה. ייתכן בהחלט שהקואליציה של אסד ובעלי בריתו תצליח להניס אותם מהאזור, אך אין בכך כדי לפתור ולטפל בעשרות ארגונים נוספים שנמצאים בסמוך לעיר או מדרומה לעיר, כמו למשל באדליב – שם ג'בהת אלנצרה וקואליציית ג'יש אלפתח ביססו מעוז מכובד.

            האסוציאציה החוזרת מכל בימים האחרונים היא החשש להישנות של תרחיש מלחמת אפגניסטן, שם הצבא הסובייטי נגרר למלחמה ארוכה ומורכבת משציפה. למרות קווי דמיון רבים כגון ההיחלצות למען אינטרסים אזוריים ושמירה על שלטון אוהד, חשוב לשים את הדברים בפרופורציות – נכון לעכשיו, סדרי הכוחות שנשלחו לסוריה הם קטנים לאין שיעור מאלו שנשלחו לאפגניסטן, ומרבית הציוד שסופק יופעל על ידי צוותים סוריים מקומיים. שנית, בשנות השמונים נוצרה התגייסות המונים לטובת המאבק בכובש הזר. המדינה האסלאמית, לא מעט בזכות מעשי זוועה סדיסטיים מתועדים, קוממה עליה גם קולות בכירים מאוד בתוך מחנה הג'האד העולמי, ביניהם אבו מחמד אלמקדסי, מורו הרוחני לשעבר של אבו מצעב אלזרקאווי, מפקד אלקאעדה בעיראק, שחוסל ביוני 2006 על ידי הצבא האמריקאי. אלמקדסי, שניצל את מעמדו וסמכותו, פרסם פסק הלכה אשר מכריז על הארגון כ"ארגון סוטה". במקהלת המבקרים חברים גם ארגוני ג'האד נוספים כמו ג'בהת אלנצרה, שלוחת אלקאעדה בסוריה ופלגים אחרים. כבר היום הארגון נלחם נגד צבאות זרים ולא נרשמת נהירה המונית לשורותיו, כזו שלא נראתה בעבר. קשה להניח שהצלחה רוסית תטה את הכף בנושא זה.

תחזיות שחורות רבת כבר החלו להינתן על גורל הארגון כעת שהכוחות הרוסיים חברו לאסד, אולם לאלבע'דאדי ופקודיו יש עוד כמה אסים בשרוול בטרם יניפו את הדגל הלבן. תמונות וסרטוני וידאו רבים מוכיחים כי כמויות עצומות של טילי כתף, נ"ט וטק"א נמצאים בארסנל. סוללות הנ"מ דורשות הכשרה ראויה והן מטרות קלות לתקיפה אווירית, אולם התקדמות קרקעית מזרחה של כוחות משוריינים צפויה להיתקל במטחי אש כבדים ושלל פיגועי התאבדות. אפשרות נוספת שמונחת על הפרק היא הפעלה של תומכי הארגון לפגיעה במטרות רוסיות בסוריה ובחו"ל. במסגרת העימות הקולני מול אלקאעדה על עמדת הבכורה במחנה הג'האד העולמי, נדרשו ארגונים רבים לבחור צד. על אף שהשלוחות הגדולות והחזקות של אלקאעדה נותרו על כנם, מספר ארגונים ברחבי העולם, החל מאינדונזיה והפיליפינים שבמזרח ועד מאלי שבמערב, הצהירו על נאמנותם לאלבע'דאדי. אם ידחק אל הקיר, לא מן הנמנע שהוא גם ידרוש מהם הוכחות למילותיהם. תרחיש אפשרי נוסף, אם כי קלוש מאוד, הוא ברית משותפת למדינה האסלאמית עם פלגים נוספים ברוסיה, אשר ילחמו בצוותא מול אנשיו של אסד. הקרבות הפנימיים בין הגופים השונים וההיסטוריה העכורה ביניהם תקשה מאוד על מהלך שכזה, אבל אין מדובר פה במשחק סכום אפס. הצהרתו של פוטין על מלחמה במדינה האסלאמית ודאי לא תועיל לעשרות הארגונים האחרים שפועלים בסוריה. ירי המרגמות לעבר השגרירות הרוסית אמנם הוצא לפועל על ידי ארגון ג'יש אלאסלאם, שלא נמצא בשכנות טובה עם המדינה האסלאמית, אך מבהיר מעבר לכל ספק שצעדיו של פוטין מעוררים חשש בקרב כל אותם גורמים שמעוניינים לראות את אסד מודח.

בישראל ובעולם יעקבו בדריכות אחר הנעשה בסוריה בתקופה הקרובה. לחימה מול צבא רוסי תהווה ללא ספק את האתגר הקשה ביותר בתולדות הארגון. למעשה, למרות המולה ופאניקה תקשורת – כאשר התמודדו אנשיו מול כוח צבאי חמוש היטב, מסודר והיררכי, כמו המיליציות הכורדיות – הם ניגפו שוב ושוב. ניצחון ברור לבריתו של אסד נגד הארגון הקיצוני  יחיש ודאי את התקוות בקרב דיפלומטים מערביים לפתרון המלחמה. זו תהיה תמימות לשער שיהיה בכך די כדי להשאיר את הנשיא אסד בשלטון. בצעד כוחני, אך אמיץ, פוטין הבהיר כי הוא לא יהיה מוכן לקבל אדם אחר בשלטון פרט לבשאר אלאסד, עשרות אלפי לוחמים בשטח דורשים ונלחמים כדי להחליף אותו. כשזה המצב – גם אם יוסר איום המדינה האסלאמית מהפרק, יש לנו עוד שנים רבות של מלחמה באופק.

כוחו ההרסני של קיבעון מחשבתי

עשרת ימי התשובה בין ראש השנה ליום הכיפורים הם זמן טוב להרהורים וחשבון נפש. אחד מן הנושאים בהם מתחבטים רבים הוא קיבעון מחשבתי והשלכותיו על המציאות. בשנת ציון 42 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, הציבור הישראלי הבין כהלכה את ההרסניות שטבועה בקיבעון שכזה. תוצאות קשות במיוחד של למעלה מ-2,000 הרוגים ו-5,500 פצועים הותירו צלקות רבות בנפשה של המדינה. אולם בעוד שבישראל הופקו הלקחים, בוצעו שידודי מערכות מקיפים וחודדו הנהלים שמקדשים את הביקורת, נדמה שהלקח הקשה והמדמם טרם נלמד בקרב מנהיגי מדינות המערב, לפחות בכל מה שנוגע להתנהלות במזרח התיכון. הציניקנים יאמרו – שספק רב אם הלקחים ילמדו מכיוון שלא מדובר בדם בניהם ודם משפחותיהם.

            החל משנת 2011, המזרח התיכון חווה טלטלה עזה שתוצאותיה ניכרות לכל כיום. תהליך שהחל עם שביב תקווה לדמוקרטיה מזרח תיכונית עקב מחאות והפגנות המוניות, התגלה לימים כסיוט שהתגלגל למלחמות אכזריות ואלימות במיוחד. קל מאוד להטיח ביקורת בדיעבד ולהצביע על כשלים של ארה"ב ובעלות בריתה בנוגע למצב בסוריה ובעיראק, אך ביקורת זו הייתה נסלחת ונשכחת לו עתיד המזרח התיכון היה צועד לפחות במסלול הנכון. כיום - אנשים שמוכנים לשים את כספם על תרחיש כזה, נמצאים בנחיתות בולטת. דוגמאות להתנהלות קלוקלת ניתן למצוא בהתבטאות שליח האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסטרה, במהלך חודש פברואר בה טען כי אסד חיוני לפתרון המצב. בעקבות ביקורת חריפה במיוחד מהשטח ועמיתים דיפלומטים אחרים, חזר בו והצהיר כי על אסד לעזוב את סוריה.

            אספקט נוסף שבו ניתן להבחין בקיבעון, שמקורו בחוסר הבנה מעמיקה של המציאות במזרח התיכון, היא המלחמה בארגון המדינה האסלאמית. בשיתוף פעולה רחב היקף, נרתמו ארה"ב ומדינות רבות מרחבי העולם, כולל מהעולם הערבי, לתקוף מטרות של הארגון, ולספק חימוש ולוגיסטיקה לכוחות המתונים. מבט מעמיק יותר מבהיר כי בפועל רק מספר מצומצם מאוד של מדינות לוקחת חלק פעיל בתקיפות על אדמת סוריה ועיראק, וגם כאשר פעולות אלו יוצאות לדרך – מספרן קטן מדי, ודאי לנוכח הכוח הצבאי הגדול שעומד לרשותן. רק לצורך השוואה – הממוצע היומי של גלי התקיפות הללו עומד על כ-20 גיחות ביום, מספר גיחות שצה"ל לבדו הוציא לפועל תוך שעתיים שלוש במסגרת המבצעים השונים בעזה.

היריעה קצרה מכדי להכיל את כמויות השגיאות שבוצעו במסגרת מערכה זו – תקיפות מועטות מדי, לחץ לא מספק על מדינות שכנות, תכניות בחצי מיליארד דולר לאמן ולחמש כוח אופוזיציוני, שהולידו בסופו של דבר 4-5 לוחמים. חוסר הבהירות בנוגע לאסטרטגיה הכללית במזרח התיכון עודדה שחקנים חיצוניים להיכנס למשחק. תורכיה השתמשה בפיגוע קשה על אדמתה כדי לבסס, לטענתה, אזור חיץ על הגבול המשותף עם סוריה, למרות שבפועל עיקר המאמצים הצבאיים שלה מופנים דווקא לקבוצות הכורדיות, שמהוות את הכוח הצבאי המשמעותי ביותר נגד המדינה האסלאמית. איראן, שתזכה בקרוב להפשרת מיליארדים בעקבות הסכם הגרעין המביש שנחתם עם המעצמות, תגדיל, סביר להניח, את הסיוע, לחזבאללה, למיליציות השיעיות בסוריה, בתימן ובחזיתות אחרות. רק בחודש אוגוסט האחרון, נתפס בכווית משלוח נשק של 550 טון מאיראן לחזבאללה.  אם זו ההתנהלות תחת סנקציות ולחץ בינלאומי – אפשר רק לשער מה יהיו הפעולות הבאות כאשר יוסרו החסמים הלכה למעשה.

            קיבעון מחשבתי לא משתקף אך ורק בהחלטות של מנהיגי העולם החופשי, אלא גם בהתנהלות התקשורת. ארגון המדינה האסלאמית זוכה לתשומת לב רבה, מסיבות ברורות – מראשית 2013 עד אמצע 2015, הארגון התקדם משמעותית בשדה הקרב, הורחבו אזורי השליטה בהם אחז, ובשדה הלוגיסטי – תורתו הופצה ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים, תומכים רבים הצטרפו לשורותיו. למרות פגיעות רבות, ימיו האחרונים עדיין רחוקים. יחד עם זאת – בתקופה זו, הארגון עבר שינויים וטלטלות רבות, אך המשיך להיקרא באופן תמוה "דאע"ש" (המדינה האסלאמית של עיראק וא-שאם, סוריה רבתי ). ב-29 ליוני 2014 (או הראשון לחודש רמצ'אן 1435, על פי לוח השנה ההג'רי ), הכריז מנהיג הארגון, אבו בכר אלבע'דאדי, על שינוי שם הארגון ל"מדינה האסלאמית" והקמת ח'ליפות אסלאמית, שהוא יעמוד בראשה. למרות שחלפה שנה וחצי מאותה נקודה, הסיקור התקשורתי נותר על כנו. אמת – שם הארגון הפך לשם מותג, אולם לאור מחיקתם המעשי של הגבולות בין סוריה לעיראק, ופרישת חסות על שלוחות בסיני ובלוב, לא ברור מדוע נמשכת ההיצמדות לשם הישן. יתרה מכך – האיום הראשוני והמרכזי כיום על ריבונותו המוגבלת של אסד בסוריה מגיע דווקא משלוחת אלקאעדה בסוריה – ג'בהת אלנצרה וקואליציית ג'יש אלפתח, ששולטים בעיר אדליב וכן על אזורים הסמוכים למעוז העלווים בחוף הסורי. כתבות וסקירות רבות בעיתונות הכתובה ובאינטרנט, שסיקרו את הגעת הכוחות הרוסיים לסוריה, קיבלו ללא דיון עמוק ורציני את טענותיו של פוטין על סיוע לאסד מאיום הארגון הרצחני.

            השלכותיו של קיבעון מחשבתי עלולות להיות הרסניות וקשות במיוחד. משבר הפליטים הנוכחי על אדמת אירופה, מיליוני פליטים ועקורים נוספים בתורכיה, לבנון, ירדן ותימן, לצד רף הרוגים עצום בסוריה ובעיראק הן כל כולן תוצאותיו הישירות של כשל מתמשך בן ארבע שנים. השאלה המתבקשת כעת היא האם זהו רק קצה הקרחון והשלכות איומות נוספות מחכות בשלוש או ארבע השנים הבאות, או שמא הלקח ילמד ולא ניתן יהיה לפטור צרות ומאבקים בצידו השני של העולם כלאחר יד.

הצהרת פתיחה

קוראות וקוראים נכבדים,
ברוכים הבאים לבלוג ג'האדנו לאן ?

בלוג זה עוסק בסיקור וניתוח תהליכים במזרח התיכון, בדגש על הג'האד העולמי (קרי אלקאעדה, המדינה האסלאמית, ושאר חובבי ציון אחרים בעולם ). כמו כן אדון בגזרות סוריה, לבנון ועיראק, במקביל ליחסים גיאופולטיים בין המדינות השונות.

עבדכם הנאמן יפרסם מעת לעת מאמרים פרי עטו שדנים בסוגיות העכשוויות השונות. אתם יותר ממזומנים להגיב, לשתף ולהעיר על כל דבר שעולה בעקבות קריאת המאמרים. הערות סגנוניות, תפעוליות וכדומה יתקבלו בברכה, הערות טוקבקיסטיות לגופו של הכותב, או תגובות מביכות ושטחיות כמו "אין לך מושג" ימחקו ויושלכו לתהום הנשייה.

*הערה קטנה לפני שמתחילים - בלוג זה הינו בלוג מקצועי ששם דגש על תעתיק אקדמי מדויק מערבית, והיצמדות לשינויים דינמיים בזירות השונות. כאן לא תקראו על מוטציה שנכחדה מן העולם כמו דאע"ש, אלא רק על המדינה האסלאמית. אלו ניואנסים, שלהדיוט הממוצע נראים שוליים, אך הם מכילים משמעות עמוקה על ההגדרות העצמיות או החיצוניות של אותו סובייקט.

תודה רבה על זמנכם, וכולי תקווה שתמצאו את הבלוג הזה כמועיל ואינפורמטיבי.

אליאור.